#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה אסור להתיר ציציותיו?	"משום ביזוי מצוה (מ""ב ס""ק ג')"	סימן טו סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר להתירם להטילם על בגד אחר?	"מדינא מותר, אבל כתב הפמ""ג דלא יעשה הכי אלא אם אין מצויין ציצית אחרים (מ""ב ס""ק ב') משום דחוששין להשיטה דציצית חובת מנא {וכן אשכחן בעטרת זקנים (סי' י""ז) דנכון לבדוק הציצית קודם שמניחן בקופסא}"	סימן טו סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מתי מותר להתיר ציציותיו?	"1) אם נפסלו או אפי' אם נעשו גרדומים<br>2) להטיל עליהם חוטין נאים יותר<br>3) אם מוכרם לעכו""ם<br>4) אם רוצה לעשות הבגד שלא יהיה ד' כנפות (מ""ב ס""ק ג')<br>5) ) מבגד של מתים (תוס' שבת כ""ב, רמ""א)"	סימן טו סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר להחליף החוטין 1) מטלית גדול לטלית קטן 2) מבגד של גדול לבגד של קטן?	"1) כן 2) לא דחיובו של קטן הוי רק מדרבנן (ארה""ח, מ""ב ס""ק א')"	סימן טו סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר להחליף מבגד של צמר לבגד של משי?	"הפמ""ג (א""א ס""ק ב') מסתפק בדבר בדעת המחבר, והארה""ח מקיל שהרי הוא מחויב מדרבנן וליכא בזיון ועוד לפי הרמ""א מחויב מדאורייתא (מ""ב ס""ק א') {וצ""ב מאי שנא מבגד של קטן, וצ""ל דבגד של קטן גרע טפי דהוי רק מצות חינוך}"	סימן טו סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם יכול לחתוך החוטין כשמסירם?	"אם אדם אחר ישתמש בהם לבגד אחר יש מעלה שלא לחתכם משום לא ישפוך אדם מי בורו ואחרים צריכים להם (יבמות מ""ד), אבל כתב החיי""א שבמקום טרחה מותר (מ""ב ס""ק ג') {ועצה טובה לחתוך הבגד ולא הציצית}"	סימן טו סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו השתי אופנים דתעשה ולא מן העשוי?	"ביאר הלבושי שרד דיש דין אחד דצריך מעשה עשייה ולא שיקח ציצית עשויים ויתלם בבגד, ויש דין שני דהיו עשוי בפסול, אבל בזה יש היתר אם תחילת עשייתן היתה בכשרות ואח""כ נפסלו וחזרו להכשרן הראשון הוי כשר, ובלבד שלא נפסלו גוף הציצית דאז בטל העשייה הראשון. "	סימן טו סעיף ב-ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם יכול לתפור כנף עם ציצית על בגדו?	"רש""י כתב דפסול משום דכנף זה אינו מבגד זה וכתיב על כנפי בגדיהם, והנמוק""י כתב דפסול משום תעשה ולא מן העשוי. ביאר המג""א (ס""ק ג') דחד טעמא הוא דאילו היה כנף זה מבגד זה הוי אמרינן דתחילת עשייתן בכשרות וכגון שבגד אחד נקרע וחוזר ותפרו משא""כ הכא דלא היה מבגד זה ואינו כנפי בגדיהם ממילא פסול משום מן העשוי בפסול, והט""ז חולק על זה וס""ל דאפי' כשבא מבגד אחד הוי תעשה ולא מן העשוי {וכן נפק""מ במזוזה שהוריד כל המשקוף עם המזוזה דלפי המג""א כשר אבל לפי הט""ז הוא תעשה ולא מן העשוי}"	סימן טו סעיף ב-ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם היה בכנף זה כשיעור עיטוף?	"ממג""א (ס""ק ג') משמע דיהיה כשר דעכשיו הוא נעשה בכשרות, אבל הט""ז (ס""ק ג') והלבוש (מובא ברע""א) סברי דפסול (מ""ב ס""ק ה'), וביאר הלבושי שרד דהם סברי דיש כאן בגד חדש ופסול משום דין הראשון דתעשה ולא מן העשוי, והערוה""ש (סעי' ח') כתב על דרך הט""ז אלא דסבר דלעולם צריך להתיר הציצית מבגד קטן דהוא נקרא הכנף."	סימן טו סעיף ב-ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לתפור כנף שאין בו ציצית?	"אם העיקר בגד הוי בר חיובא מותר לתפור עוד בגד בו אם הוא מחזיק ג' אצבעות, ואפי' להט""ז הציצית שנשארים על העיקר בגד כשרים (מ""ב ס""ק ו'), אכן הב""ח סבר דכשמתחיל לתפור הכנף על הבגד נעשה בגד של ג' כנפות ופטור מציצית, אבל השיג הט""ז (ס""ק ג') עליו דמבואר בגמ' דדוקא כנף שיש עליו ציצית אסור לתפור על הבגד, משמע דאם אין בו ציצית כשר. ועוד כתב הגהות ספר פלאים תוספת שבת (ילקוט מפרשים) דזהו הב""ח לשיטתו דס""ל דבגד של ו' כנפות פטור מציצית אבל אנן קיי""ל דמחויב. ולמעשה לא חיישינן לשיטת הב""ח (כך מבואר ממ""ב ס""ק ו')."	סימן טו סעיף ב-ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אם הבגד נחלק, האם יכול לחברו יחד 1) אם אין כשיעור עיטוף בכל חצי 2) אם יש כשיעור עיטוף רק בחצי אחד?	"1) לא דעכשיו בטל הבגד לגמרי 2) לפי המג""א (ס""ק ג') כשר ובלבד שיש ג' אצבעות על הצד הקטן, אבל להט""ז (ס""ק ג') פסול משום תעשה ולא מן העשוי דעכשיו יש בגד חדש, וכתב המ""ב (ס""ק ז') דיש להחמיר. "	סימן טו סעיף ב-ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	טלית שנחלקו ויש בכל חצי כשיעור עיטוף, 1) מה הדין אם רוצה לתופרו יחדו 2) מה הדין אם רוצה להטיל עוד ציצית על הכנפות החדשות?	"1) לפי רוב הפוסקים כשר [חוץ מטלית גדולה מאד שא""א ללובשו כך דיש אומרים דפטור מציצית כשהוא גדול כ""כ ועכשיו הוא תעשה ולא מן העשוי (ביה""ל ד""ה טלית)], אבל לפי הט""ז פסול משום דעכשיו הוי בגד חדש וצריך להתיר הציצית מצד אחד [וצ""ב טעמו (מחה""ש) {וי""ל דס""ל דחלק אחד נחשב בגד וחלק שני נחשב ככנף, ויש פסול תולמ""ה על צד הכנף ולא על צד הבגד}], והכריע המ""ב (ס""ק ט') דטוב להחמיר כהט""ז, והחזו""א (סי' ג' ס""ק י""ח וס""ק כ""א) מקיל 2) כשר לכו""ע (מ""ב ס""ק ט')"	סימן טו סעיף ב-ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הביאור בגמ' טלית שנקרעה חוץ לשלש יתפור תוך שלש לא יתפור?	"1) רש""י סבר דמיירי בין באורך בין ברוחב והוא גזירה שמא ישתמש בהחוטי תפירה לציצית<br>2) תוס' סברי דמיירי שנחתך כל אורך הטלית עד סמוך לג' אצבעות לשפת הבגד דהוי כחתוך דמי<br>3) שיטת רב עמרם גאון - לפי הב""י הרא""ש סבר דרב עמרם סבר דאם נחתך כל אורך הבגד תוך ג' אצבעות לא מקרי בגד ולא מהני אפי' לתופרו אח""כ [ורבינו ירוחם כתב דדוקא אם נחתך לגמרי אבל אם נשאר כל שהו עדיין שם בגד עליו], אבל הנמוק""י פי' בדעת רב עמרם דדוקא אם יש ציצית על חתיכה זו ופסול משום תעשה ולא מן העשוי אבל אם רק נחתך בלא ציצית מהני לתופרו אח""כ, וכל זה לדעת הב""י. אבל הגר""א (וכ""כ הערוה""ש סעי' י""ג) סבר דאפי' הרא""ש למד כהנמוק""י בפשט ברב עמרם וממילא ליכא מ""ד דס""ל דלא מהני בלא ציצית. ויש שיטת הט""ז דס""ל דרב עמרם למד כתוס' דאם נחתך כל אורך הבגד עד תוך ג' אצבעות הציצית הנשארים פסולים משום תעשה ולא מן העשוי [ואין חילוק ברוחב החתך אם הוא פחות מג' אצבעות או יותר מג' אצבעות].<br>לכתחילה ישתדל לצאת ידי כולם אבל מדינא קיי""ל דתפירה מהני וכמהלך הגר""א בדעת רב עמרם (מ""ב ס""ק י""ז)"	סימן טו סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"לפי רש""י, מהו העצה אם רוצה לתפור תוך ג' אצבעות?"	"אם הוא תוך מלא קשר אגודל בודאי מותר (ביה""ל ד""ה ולטעם), ואם לאו בבגד צמר מותר דאין דרך לתפור בחוטי צמר [ויש צד במג""א (ס""ק ו') דאפי' אם דרכן בחוטי צמר מותר אם אינו חוט של צמר], ובשאר מינים מותר אם אינו אותו מין [וביאר המג""א (ס""ק ו') דכיון דלפי המחבר אינו מחויב אלא מדרבנן לא גזרינן אטו חוט של אותו מין א""נ אפי' בצמר לא גזרינן אטו חוט של אותו מין] א""נ באותו מין אבל צבוע צבע אחר (מ""ב ס""ק י""א וס""ק י""ח)"	סימן טו סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו העצה אם תפר בגד שאין בו ג' אצבעות על שפתיו?	"כיון לפי הרא""ש לפי רב עמרם הוא פסול, יש עצה לתפור בגד ג' על ג' תחת הכנף {וכן נוהגין בציצית שלנו} (מ""ב ס""ק י""ב וס""ק ט""ו)"	סימן טו סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם נקרע הנקב 1) עד סמוך לשפת הבגד 2) לגמרי?	"1) אם נקרע לאחר שהטיל בה הציצית כשר דהכל תלוי בשעת העשייה. ואם נקרע קודם לכן צריך לתפרו, כשתופרו לפי רש""י צריך ליזהר שיהיה ממין אחר או מצבע אחר (מ""ב ס""ק י""ח) 2) המחבר מסתפק לפי הרא""ש לפי רב עמרם דס""ל דלא מהני תפירה אם אינו בגד אם צריך לתפור בגד ג' על ג' תחת הכנף לכתחילה או דלמא סגי לתופרו מיניה וביה, ובדיעבד יכול לסמוך על העיקר דין דתפירה חשיב חיבור (מ""ב ס""ק כ""א), וגם מסתפק לדעת רש""י בדיעבד אם תפרו בלבן באותו מין אם כשר בדיעבד (ביה""ל ד""ה איכא)"	סימן טו סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כיצד יתפור בגד על כנפי בגדיו או לחזק הנקב?	"כדי לחוש לשיטת רש""י ראוי לתופרו בשאר מינים או בחוטין צבועים אם הם במקום שכשר לציצית [ר""ל בין ג' אצבעות ומלא קשר גודל]"	סימן טו סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם נקרע הטלית קטן 1) לפניו ולאחריו 2) על הכתף?	"1) אם נקרע רובו [ר""ל, נקרע לפניו ולאחריו] פסול ולא מהני לתופרו משום תעשה ולא מן העשוי 2) אם נקרע מיעוטו כשר, ואם נקרע לגמרי פסול אבל יכול לתקנו ואינו משום תעשה ולא מן העשוי (חזו""א סי' ג' ס""ק י""ח וס""ק י""ט) [וכן מבואר מביה""ל סי' ט""ז (ד""ה לשוק) לגבי הקרסים על הכתף], ועי' בספרו של הר""ג מלצר (הע' 90) דביאר מחתנו דבנקרע באורך הבגד יש בו חסרון באשר תכסה בה, משא""כ בכתף הוי פסול צדדי דאינו עומד מרובה, ע""ש."	סימן טו סעיף ו		
